אישור אפוסטיל (מצרפתית: Apostille=הערה) הינו תעודה הניתנת מכוח "האמנה המבטלת את דרישת האימות למסמכים ציבוריים" (Convention Abolishing The Requirement Of Legalisation For Foreign Public Documents) שנחתמה בהאג ביום 5 לאוקטובר 1961 (להלן: "אמנת האג") על תעודה ציבורית. תעודה ציבורית הינה אישור נוטריוני, או אישור שהוצא ע"י אחת מרשויות המדינה או משרדי הממשלה.

תעודת האפוסטיל מוכרת על פי אמנת האג כאימות יחיד ומספיק במדינות החברות באמנה, ודי בה כדי שמדינת הייעד תכיר בתוקפם של המסמכים הנלווים לאישור הנוטריוני במדינה בה נוצרו.

אישור אפוסטיל לאישור נוטריוני נועד לתת לו תוקף בחו"ל. בכך הופך המסמך לראיה מחייבת בכל המדינות החברות באמנת אפוסטיל. אישוור אפוסטיל הוא יעיל יותר מאשר רצף של אישורים וחתימות הדרושים במדינות שאינן חברות באמנת אפוסטיל.במילים אחרות כל מסמך אשר אושר ע"י נוטריון בישראל יכול להוות מסמך תקף גם בחו"ל באמצעות הליך אישרור מיוחד בו משתתפים משרד המשפטים, משרד החוץ, והנציגות הקונסולרית או השגרירות של המדינה הרלוונטית. לחילופין, די באישור אפוסטיל לגבי מדינות החברות באמנת אפוסטיל כדי לתקף את האישור הנוטריוני באותן מדינות, ובכך לפשט ולהקל על תהליך אישור המסמך הנוטריוני הישראלי הדרוש לשימוש בחו"ל.

תעודה ציבורית שאינה אישור נוטריוני, כלומר מסמך או תעודה שהוצאו ע"י אחת מרשויות המדינה – כגון תעודות מרשם האוכלוסין, תעודות נישואים, תעודות גירושים, תעודות בגרות, תעודות אקדמיות, תעודות הסמכה לרופאים, תעודות יושר, צווי ירושה, החלטות בית משפט, וכו' – ושמדינה אחרת מעוניינת לוודא את מקוריותה, ניתנת לאימות כאמור במסלול הבא: (1) אישור המשרד הממשלתי שהוציא את התעודה, (2) בחטיבה הקונסולרית של משרד החוץ (לאימות חתימת המשרד הממשלתי), ו- (3) אישור השגרירות או הקונסוליה של המדינה הזרה (לאימות חתימת משרד החוץ הישראלי).

אולם לגבי מדינות אפוסטיל ניתן לקבל את האישור ישירות בחטיבה הקונסולארית של משרד החוץ.