כל אחד מהם מכונה תרגום נוטריוני, אולם אישור הצהרת מתרגם הוא אישור נוטריוני שבו הנוטריון מאמת את חתימת המתרגם על הצהרה כי התרגום הוא נכון, במקרה זה האחריות על נכונות התרגום היא על המתרגם. אישור נכונות תרגום הוא אישור נוטריוני שבו הנוטריון עצמו מקבל את האחריות לנכונות התרגום. החוק קובע כי על מנת שנוטריון יוכל לספק אישור נכונות תרגום עליו להיות בקיא בשתי השפות, שפת המקור ושפת היעד.

אין תשובה אחידה איזה מהאישורים עדיף, וצריך להתאים את סוג האישור לדרישת הרשויות במדינות השונות. ניתן לומר כי ברוב המקרים בהם מתנהל הליך משפטי בפני בתי משפט בישראל, בתי המשפט דורשים אישור נכונות תרגום ע"י הנוטריון עצמו.

לנוטריון אין שיקול דעת לקבוע את עלות שירותי הנוטריון, ושכרו נקבע בתקנה 4 לתקנות הנוטריונים (שכר שרותים), תשל"ט 1978, ומתעדכן ב-1 בינואר של כל שנה. באתר של הנוטריונים של משרד המשפטים ניתן למצוא את שכר הנוטריונים העדכני.

בכל מקרה שבו מוציאים תעודה ציבורית מישראל, אשר יש צורך כי יהיה לה תוקף בחו"ל, צריך לאשר את התעודה באישור קונסולארי של אותה מדינה. אישור אפוסטיל מקצר ומפשט את הפרוצדורה של האישור הקונסולארי וניתן לקבלו, לגבי מדינות שחברות באמנת אפוסטיל, כדלקמן: לגבי אישורים נוטריוניים- בבית המשפט, ולגבי תעודות ציבוריות אחרות- באגף הקונסולרי של משרד החוץ. במקרה שבו גוף כלשהו בחו"ל מבקש לקבל אישור אפוסטיל של תעודה וגם אישור אפוסטיל לתרגום הנוטריוני של מסמך צריך לפעול כדלקמן: לקבל אישור אפוסטיל לתעודה עצמה במשרד החוץ, וכן אישור אפוסטיל לתרגום הנוטריוני בבית המשפט. משרדנו מטפל בביצוע התרגום, באישור הנוטריוני ובכל אישורי האפוסטיל הנדרשים.

יותר מ- 60% ממדינות העולם חתומות על אמנת אפוסטיל, אשר מאד מפשטת ומקילה את ההליך של אישור תעודה ציבורית (כגון אישור נוטריוני או תעודה שמנפיקה רשות כמו תעודת בגרות או תעודה לידה). את רשימת המדינות העדכנית ניתן למצוא באתר הבינלאומי של אמנת אפוסטיל.